073-7944445

אכילה רגשית: צרת רבים שהיא ממש לא נחמה

בדידות, אכזבה, שעמום, חוסר מודעות ושלל סיבות אחרות: אנשים רבים פונים לכיוון אכילה מנחמת, מזיקים לבריאותם ועולים במשקל. אם אתם מצליחים להשתכנע לא לעשות זאת ומרחיקים את עצמכם מהמקרר - מצאתם את הפיתרון לבעיה, אבל מה אם לא?

לאורך השנים נחשפנו לביטוי האירוני: "אוכל מנחם". אירוני, משום שכל מה שמציע האוכל הזה מתבטא בעיקר בשלל קלוריות ובעלייה במשקל. "עשיתי הרבה טעויות באהבה והתחרטתי על רובן, אבל לא על הצ'יפס שבא בעקבותיהן", כתבה הסופרת האמריקאית המפורסמת נורה אפרון. הנחמה שמוצאים בשקית דוריטוס או בירידה על אריזת גלידה בשתיים לפנות בוקר משתייכת לקטגוריה מסוכנת שנקראת בשפה מקצועית emotional eating – אכילה רגשית. כפי שניתן להבין מהתואר, לא ממש מדובר פה בבחירה מושכלת.

הסיבות לאכילה רגשית

אכילה רגשית היא הגדרה מעט מכובסת ומנומסת להפרעת אכילה. עקרונית, אפשר להגדיר אותה כמצב שבו אדם נמצא במצוקה ומרגיש שאוכל יהיה הפיצוי ההולם ביותר שלו. מפרידה כואבת מבן או בת זוג, דרך לחצים בעבודה ועד הפסד של קבוצת הכדורגל האהובה, אנשים רבים מתמודדים עם סיטואציה בעייתית בפתיחת דלת המקרר.

הסממן הבולט ביותר לאכילה רגשית הוא הקיצוניות. בניגוד לרעב אמיתי, שנבנה מצרכים פיזיולוגיים ברורים כמו שעות ללא אכילה, כאן מדובר בבום. תחושה חדה וחסרת רסן מפלחת את הגוף, הצורך לדבר מה, לעתים קרובות מתוק, הוא מידי.

מדוע זה קורה? יש לכך עשרות סיבות, אבל אם מתעקשים בכל זאת לרדת לפרטים, העיקריות שבהן הן לחץ או תחושות נפשיות שליליות אחרות כמו בדידות, ניכור או אכזבה. שנאה עצמית ודימוי גוף נמוך גם הם גורמים משמעותיים, כשדווקא דרך הכמיהה להיראות ולהרגיש טוב יותר מגיעה פעולת היזק הפוכה.

אלא שלא תמיד הזלילה נוצרת כתוצר של הלך רוח נגטיבי. לעתים קרובות אנשים אוכלים כי משעמם להם, כי הם נהנים מעצם האכילה, לפעמים הם אפילו לא יודעים שהם אוכלים יותר מדי וללא סדר. ויש גם עניינים פיזיולוגיים, כמו חוסר שינה שמעודד דחפים מידיים ומשגר פקודת רעב.

בנוסף התנאים הסביבתיים היום לא פשוטים. אנשים נשארים בעבודה עד שעות מאוחרות, סטודנטים חשים בעומס הלימודים, קצב החיים גבוה והפרעות אכילה הן תופעה מאוד נפוצה.

במציאות הזאת אוכלים לא מעט מזונות לא בריאים, דבר הגורם לBMI (מדד מסת השומן הגוף) לגדול ואף להאמיר אל מעל ל-30, המעיד על השמנת יתר.

איך עוצרים את זה?

פסיכולוגים, תזונאים ומטפלים אחרים מציעים מספר דרכים לעצור את תופעת האכילה הרגשית. באתר האמריקאי WEBMD, אחד ממקורות המידע הרפואי הגדולים והפופולריים ב-20 השנים האחרונות, הוצעו שמונה שיטות התמודדות עיקריות: קריאת מגזין ו/או האזנה למוסיקה, יציאה לריצה, אמבטיה חמה ומרגיעה, נשימה עמוקה, כתיבת מכתב או מייל, עבודות בית או פשוט התרחקות ממקומות שמציעים אוכל.

נשמע פשוט, לא? יש רק בעיה קטנה – לכל הפתרונות הללו ולאחרים מכנה משותף אחד: הם מונעים מבחירה. אולם לעתים קרובות למוח אין שום שליטה על המצב. הציפייה מאיתנו כאנשים היא שנשלוט בדחפים שלנו בדרכים מושכלות, שנדע בכל רגע נתון מה טוב לנו. איך אומרים על אדם שסובל מעודף משקל?  "כל מה שהוא צריך זה לסגור את הפה". הצורך באוכל, במיוחד במתוקים שנראים כמו "חטיפים קטנים ובלתי מזיקים", גובר על כל היגיון שכלי. לפעמים פשוט אי אפשר לסגור את הפה.

 אז מה הפיתרון?

אם בעבר סברו כי זלילה ניתנת לשליטה, בעשרים השנים האחרונות הגיעו בכירי הרופאים למסקנה שהשמנה היא לא רק מחלה, היא מגיפה. אחת הסיבות העיקריות להשמנה היא אכילה רגשית, וכשהמוח לא מסוגל לתת לגוף פקודה לנוח מאכילה, צריך שמישהו או משהו יעשה זאת במקומו. מאז שאושרו לשימוש תרופות נגד השמנת יתר, הן הפכו לפופולריות מאוד בעולם המערבי מסיבה פשוטה: הן מעלות את תחושת השובע. הדחף למתוקים לרוב יורד, והשינוי בגוף ובמצב הרוח בהתאם.

ישנה התנגשות לוגית מסוימת בין "אכילה רגשית" ל"טיפול תרופתי". הרי אכילה רגשית, כאמור, מונעת ממצוקות נפשיות ולא ממנגונים פיזיים. במרפאה של ד"ר רז, המטפל בהשמנת יתר באמצעות טיפול תרופתי, מבינים את המורכבות של הנושא ומסיבה זאת בדיוק, הוקם מערך של צוות מקצועי תומך, ששואל את השאלות עוד לפני שהוא מספק את התשובות.

מטופל שמגיע למרפאה של ד"ר רז מקיים פגישת ייעוץ, שלאחריה ייקבע האם הוא צריך להתחיל בטיפול תרופתי ותזונתי ובמידה וכן – תותאם לו תוכנית טיפול אישית. לכל אורך התהליך מלווים המטופלים בייעוץ ומעקב רפואי, לצורך מעקב אחר הסתגלות המטופל פיזית ונפשית לתרופה, התאמות מינונים ואף החלפת תרופה תוך מכדי הטיפול במידת הצורך. כמו כן המטופל מקבל ייעוץ ומעקב תזונתי על ידי דיאטן קליני, המקנה למטופל הרגלי תזונה בריאים התואמים לטיפול התרופתי ומרכיב גם תפריט תזונה המתאים- הכולל גם מאכלים אחרים, טובים ובריאים יותר, שיאפשרו למטופלים גם להמשיך למלא את צרכיהם הרגשיים וגם לרדת במשקל.

ההבנה היא שהמטופל רוצה שיפור באיכות חייו – להרגיש ולהיראות טוב יותר – ולכן התמיכה העוטפת במרפאה מטפלת בכל צורך רפואי ורגשי העולה מן הטיפול- החל בטיפול בתופעות לוואי ועד סוגי מאכלים וזמני אכילה.

אז מתי מנסים טיפול תרופתי להשמנת יתר? כשהפתרונות הקודמים כשלו, ואתם מבינים שיתכן מאוד שהבעיה שחשבתם שטמונה ביכולות הבחירה שלכם נמצאת בכלל במקום אחר. כן, יש לנסות להביא להפסקת תחושת הרעב באופן עצמאי, אבל אם ניסיתם ובכל זאת לא הצלחתם להשתלט על תאוות האוכל, צרו קשר עכשיו והגיעו לפגישת ייעוץ אצל ד"ר רז. אנחנו נעזור לכם לעשות את הצעדים הראשונים לשינוי!