073-7944445

קטגוריה: כללי

הכתבות המעניינות ביותר

אפילו מקום המגורים משפיע: הסיבות להשמנת יתר
בעיות בבלוטת התריס והשמנת יתר
כל הדרכים מובילות למחלות: הסיכונים הרפואיים בהשמנת יתר
רעב מדומה והשמנת יתר: אילו גורמים עשויים ליצור רעב מדומה?

בעיות בבלוטת התריס והשמנת יתר

בלוטת התריס, הנקראת גם בלוטת התירואיד ובלוטת המגן, היא בלוטה חשובה המשחקת תפקיד מרכזי במערכת האנדוקרינית של האדם. במצב לא תקין, הבלוטה יכולה להימצא במצב של תת פעילות של בלוטת התריס או פעילות יתר של בלוטת התריס. המצב שעשוי להוביל להשמנת יתר הוא תת פעילות של הבלוטה.
מה הם הגורמים לתת פעילות של בלוטת התריס וכיצד מטפלים בה?

לקריאת המאמר

בלוטת התריס, הנקראת גם בלוטת התירואיד ובלוטת המגן, היא בלוטה חשובה המשחקת תפקיד מרכזי במערכת האנדוקרינית של האדם. ההורמונים החשובים ביותר שמפרישה בלוטת התריס נקראים T3 ו-T4 או תריודוטירונין ותירוקסין (בהתאמה). לשני הורמונים אלה השפעה משמעותית על קצב חילוף החומרים שלנו, כשבנוסף מייצרת ומפרישה הבלוטה הורמון שלישי הנקרא קלציטונין, המשחק תפקיד חשוב במשק הסידן.

הבלוטה ממוקמת משני הצדדים של קנה הנשימה, צורתה כצורת הפרפר והיא מונחת ממש מתחת לעור, מתחת לגרוגרת. היא מורכבת מזוג אונות המחוברות זו לזו באמצעות חלק שלישי הנקרא isthmus, בבוגרים משקלה של הבלוטה נע בין 60-18 גרם וגודלה נע בין 6-1.5 ס"מ. במצב תקין הבלוטה מפרישה הורמונים בהתאם לצורכי הגוף ולמסרים המגיעים אליה מבלוטת ההיפופיזה, השולטת עליה. במצב לא תקין, הבלוטה יכולה להימצא במצב של פעילות יתר או במצב של תת פעילות. אלו הן למעשה שתי הפתולוגיות העיקריות שיכולות להתרחש בבלוטה: תת פעילות של בלוטת התריס או פעילות יתר של בלוטת התריס. המצב שעשוי להוביל להשמנת יתר הוא תת פעילות של הבלוטה ובו נעסוק במאמר שלפניכם.

הבקרה על פעילות בלוטת התריס

את הבקרה על תפקוד בלוטת התריס מחלקים למספר רמות, כשברמה העליונה אנחנו מוצאים הורמון הנקרא TRH, ראשי התיבות של TSH releasing hormone. הורמון זה מופרש מההיפותלמוס ותפקידו לגרות את בלוטת ההיפופיזה (בלוטת יותרת המוח) להפריש הורמון הנקרא TSH, ראשי התיבות של Thyroid stimulating hormone או הורמון ממריץ בלוטת התריס. הורמון ממריץ בלוטת התריס מופרש מההיפופיזה ותפקידו לעודד את בלוטת התריס להפריש הורמונים.

ההורמונים המופרשים מבלוטת התריס מעכבים את ההפרשה של TRH ו-TSH וכך כאשר הריכוז של הורמוני בלוטת התריס בדם גבוה, רמת ההורמונים שתפקידם לעודד את בלוטת התריס להפריש הורמונים, פוחתת. לחילופין כאשר רמת הורמוני בלוטת התריס בדם נמוכה מצורכי הגוף, חלה הפרשה מוגברת של TRH ו-TSH.

מה הם הגורמים לתת פעילות של בלוטת התריס

תת פעילות של בלוטת התריס היא ההפרעה ההורמונלית השכיחה ביותר ונכון להיום מהווה את הגורם השני בשכיחותו לפנייה לייעוץ הורמונלי (מחלת הסוכרת ממוקמת במקום הראשון). סך הכול נהוג לסווג את הפתולוגיה לשלוש קבוצות, בהתאם לגורם שהוביל להתפתחות הבעיה להלן:

תת פעילות ראשונית – תת פעילות של בלוטת התריס שמקורה בהפרעה בבלוטה עצמה.

תת פעילות שניונית – תת פעילות של בלוטת התריס שמקורה בירידה בהפרשת TSH מההיפופיזה.

תת פעילות שלישונית – תת פעילות של בלוטת התריס שמקורה בירידה בהפרשת TRH מההיפותלמוס.

קרוב ל-100% מהמקרים שבהם מאובחנת תת פעילות של בלוטת התריס, מקורם בתת פעילות ראשונית ופחות מאחוז אחד מקורם בהפרעות בהפרשת TRH או TSH. הסיבה המרכזית לתת פעילות של הבלוטה היא מחלת השימוטו: מחלת חיסון עצמי שבה מתפתחים נוגדנים המובילים לתקיפה של הבלוטה על ידי מערכת החיסון. מחלת השימוטו שכיחה פי 8-5 בנשים ומתפתחת בקרב אנשים בעלי רקע גנטי מסוים. גורמים נוספים לתת פעילות של הבלוטה כוללים בין השאר נזק משני שמקורו בהקרנות לאזור הראש והצוואר, הסרה כירורגית של הבלוטה, שימוש בתרופות מסוימות, הרס של הבלוטה בעקבות טיפול רפואי ביוד רדיואקטיבי ועוד.

כל הגורמים הנ"ל רלבנטיים למדינות שבהן לא קיים מחסור ביוד. יחד עם זאת הגורם המרכזי ברחבי העולם לתת פעילות של הבלוטה הוא מחסור ביוד בתזונה. זאת כיוון שיוד הוא מרכיב חיוני של הורמוני הבלוטה ובלעדיו לא יכולה הבלוטה לייצר T3 ו-T4. בין התרופות שעשויות להשרות תת פעילות של בלוטת התריס ניתן למצוא תרופות ממשפחת מעכבי טירוזין קינאז, ליתיום, אופיאטים שונים, גלוקוקורטיקואידים ועוד.

מה הם התסמינים של תת פעילות של בלוטת התריס?

במצב של תת פעילות של בלוטת התריס ייתכנו תסמינים רבים ומגוונים, המשתנים בהתאם לחומרת הבעיה. התסמינים המוקדמים כוללים עייפות מוגברת, אי סבילות לקור, כאבי מפרקים, עצירות, ציפורניים שבירות ודקות, חיוורון, האטה של קצב הלב, הפרעות שינה ועודף משקל. התסמינים המאוחרים לעומת זאת עשויים לבוא לידי ביטוי בקול עמוק מהרגיל, דיבור איטי, מחזור חודשי לא סדיר בנשים, אין אונות בגברים, טמפרטורת גוף נמוכה, עור יבש בפנים ונפיחות בפנים.

התסמינים משתנים בין היתר בהתאם לרמת הרגישות האישית של החולה להורמונים של הבלוטה, לגיל שבו החלה ההפרעה (במטופלים מבוגרים התסמינים פחות חמורים מאשר במטופלים צעירים), לקצב שבו התפתחה ההפרעה (ככול שההתפתחות מהירה יותר, כך התסמינים יהיו רבים יותר לרוב) ועוד. השמנת יתר היא בין התסמינים המתסכלים ביותר עבור המטופלים, הסובלים בשל ההפרעה מהאטה משמעותית בקצב חילוף החומרים. בדיוק כפי שמטופלים הסובלים מפעילות יתר של הבלוטה יתקשו לעלות במשקל, כך הסובלים מתת פעילות של הבלוטה, יתקשו לרדת במשקל גם אם יקפידו על פעילות גופנית ותזונה נכונה המעודדת הפחתה במשקל.

כיצד מטפלים בתת פעילות של בלוטת התריס?

הטיפול בתת פעילות של בלוטת התריס מבוסס על נטילת תרופות שתפקידן להוות תחליף להורמונים שהבלוטה אמורה להפריש באופן טבעי. באופן כללי מטרת הטיפול היא להפחית ואף למנוע את התסמינים השונים הנלווים להפרעה בפעילות הבלוטה ולהשיג איזון של רמות ההורמונים. התרופה העיקרית הניתנת לחולים היא Levothyroxine: המינון האפקטיבי של תרופה זו הוא 1.6 מק"ג לק"ג משקל גוף ליום אך לאחר ניתוח להסרה של הבלוטה (כריתה מלאה), המינון גבוה יותר ונע בין 2.2-2 מק"ג לק"ג משקל גוף ליום.

נשים הרות זקוקות למינון גבוה אף יותר בשל חילוף החומרים המוגבר ובמקרים האלו מדובר כבר על מינון הנע בין 2.4-2 מק"ג לק"ג משקל גוף ליום. אם מדובר על תת פעילות תת קלינית, המינון יהיה מן הסתם נמוך יותר, כשלרוב מדובר על מינון של כ-1 מק"ג לק"ג משקל גוף ליום.

רעב מדומה והשמנת יתר: אילו גורמים עשויים ליצור רעב מדומה?

רעב מדומה הוא מושג שבא לתאר מצב שבו אנחנו חשים רעב שאין בינו לבין הצרכים התזונתיים של הגוף כל קשר. אילו גורמים עשויים ליצור רעב מדומה?

לקריאת המאמר

כל תינוק בא לעולם כשהוא מצויד במנגנון טבעי המווסת את הרעב והשובע באופן מושלם. יחד עם זאת, המנגנון הטבעי מושפע מגורמים חיצוניים המתחילים לקלקל אותו כבר בתקופת הינקות. במצב האידיאלי, מנגנון הרעב נכנס לפעולה אך ורק כל אימת שהגוף זקוק לאנרגיה. בפועל, מדובר על מציאות שונה לגמרי. ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים שמשפיעים על סטטוס הרעב שלנו ועשויים ליצור מצב של רעב מדומה. להלן כמה מהם על קצה המזלג בנקודות:

פעילות גופנית

לפעילות גופנית, בדגש על פעילות גופנית בעצימות גבוהה, קיימת השפעה על מידת הרעב. ההשפעה אינה אחידה שכן במקרים מסוימים הפעילות הגופנית עשויה ליצור רעב גדול ובמקרים אחרים, להעלים את הרעב. ההשפעה של הפעילות הגופנית על מידת הרעב משתנה בהתאם לדרגת הכושר הגופני של המתאמן, למשך הפעילות, להרכב הארוחות סביב האימון ועוד.

מחסור בפחמימות

רמות הגלוקוז בדם משפיעות באופן ישיר על מצב הרעב שלנו. אי לכך דיאטות דלות בפחמימות, עשויות להוביל לתחושת רעב באופן תדיר.

מחסור במרכיבים תזונתיים מסוימים

לפי אחת התיאוריות הרווחות כיום, אדם הסובל ממחסור במרכיב תזונתי מסוים, עשוי לחוש רעב מדומה שמטרתו לגרום לו להמשיך לאכול, עד שימלא את המאגרים החסרים. לפי תיאוריה זו אנשים הצורכים דיאטה לא מאוזנת ומפתחים חסרים תזונתיים כאלו ואחרים, עשויים לחוש לעיתים קרובות רעב מדומה.

הימנעות ממזונות מסוימים

הורדת פריטים כאלו ואחרים מהתפריט, עשויה ליצור תחושת רעב מדומה הבאה לידי ביטוי בהשתוקקות (craving) למזונות אלה. כך לדוגמה נשים רבות שמתנזרות מסושי במהלך ההיריון, עשויות לחוש תשוקה עוצמתית לסושי המזכירה רעב של ממש.

עייפות

אנשים רבים סובלים מרעב בזמן שהם עייפים שכן הבלבול בין רעב לעייפות, שכיח מאוד באוכלוסייה הכללית. המזון מספק אנרגיה, האכילה מהווה תעסוקה והסחת דעת והארוחה משכיחה לזמן מה את העייפות הכבדה.

רעב פבלובי

ישנם פאבים רבים שנוהגים לתלות מול עיני הלקוחות נקניקים ובמסעדות רבות ניתן לראות את הטבחים עובדים במטבח הפתוח, מעיפים פיצות באוויר ומקפיצים מחבתות מעל להבה עוצמתית. כל זה נועד לגרות את החושים וליצור תחושה של רעב, המתעוררת בנו כל אימת שאנחנו מביטים באוכל טעים. זוהי גם אחת הסיבות לכך שנזמין קינוח שנראה לנו טעים, גם כשאנחנו שבעים לחלוטין.

הרגלים הקשורים לאכילה

אם פלוני התרגל לאכול איזה חטיף קטן או ארוחה קטנה בכל פעם שהוא נכנס למטבח, יתכן מאוד שכל אימת שייכנס למטבח, יחוש רעב. כך גם אנשים המתרגלים לאכול מדי יום בשעות קבועות, עשויים לחוש רעב בדיוק בשעות האלו, גם אם הלכה למעשה לא יהיו זקוקים למזון וכן ישנם גם אנשים החשים רעב למשל בזמן שהם מתיישבים מול הטלוויזיה.

רעב באירועים חברתיים

באופן כללי פעולת האכילה נוטה להרגיע אותנו ולנחם אותנו. אי לכך יש אנשים שיחושו רעב באירועים חברתיים שבהם הם מרגישים לא נוח. בדיוק כך גם רבים מאיתנו חווים רעב גדול בזמני משבר, לאחר פרידה מבן זוג, בתקופות של מעבר דירה ועוד.

צמא והתייבשות

בדיוק כמו שיש המבלבלים בין עייפות לרעב, כך גם רבים נוטים לבלבל בין צמא לרעב. לפיכך בפעם הבאה שאתם חשים רעב אבל יודעים שאכלתם לא מזמן, שאלו את עצמכם מתי שתיתם בפעם האחרונה. תופעה זו, של בלבול בין צמא לרעב, נפוצה בעיקר בקרב אנשים שלא מקפידים לשתות במהלך היום.

פעילות הורמונלית

להורמונים שלנו יש השפעה משמעותית על התחושות השונות שאנו חשים לאורך היום, השבוע והחודש. נשים רבות למשל מדווחות על תחושת רעב גדולה בתקופות שונות לאורך המחזור החודשי המופיעות בקביעות, ישנן נשים המדווחות על שינויים ברמת הרעב בגיל המעבר ועוד.

כיצד ניתן לחזק את מנגנון הרעב והשובע הטבעי?

הרעב המדומה, שאינו קשור לצרכים האנרגטיים הריאליים של הגוף, ברוב המקרים מוביל לאכילת יתר, שבתורה מובילה לעודף משקל ולהשמנה. אי לכך יש חשיבות עליונה לפעול למען חיזוק מנגנון הרעב והשובע הטבעי. חיזוק מנגנון הרעב והשובע הטבעי, הטמון בכל אחד ואחת מאתנו, יוביל לשקט נפשי ולבריאות טובה יותר ויסייע לנו לשמור על משקל גוף תקין.

אחת השיטות הטובות ביותר המאפשרות לנו לדעת האם תחושת הרעב שתקפה אותנו היא תוצאה של מחסור באנרגיה או של גורם כזה או אחר המוביל להתפתחות של רעב מדומה, מבוססת על שאילת שאלות ומעבר תהליך של אלימינציה. לפיכך בפעם הבאה שמתעוררת בכם תחושת רעב ואתם סבורים שאתם לא באמת רעבים כי הגיעה השעה לארוחה הבאה, כל שעליכם לעשות זה לשאול את עצמכם את השאלות הבאות:

האם אני לא באמת רעב אלא יותר צמא או עייף?

האם אני רוצה לאכול כיוון שהאוכל שבמקרה מונח מולי מריח מצוין או נראה נהדר?

מדוע אני רעב בעצם: מתי אכלתי בפעם האחרונה ומה כללה האחרונה? האם סביר שאהיה רעב תוך פרק זמן שכזה מהארוחה האחרונה?

האם הדיאטה שעליה אני מקפיד היא דיאטה מאוזנת ומבוקרת והאם אני מספק לגוף שלי את כל המרכיבים התזונתיים להם הוא זקוק?

האם ביצעתי שינויים בתכנית האימונים לאחרונה? האם הגעתי רעב לאימון האחרון או שדאגתי למלא את המאגרים?

האם אני נמצא בתקופה לחוצה? האם אני מדוכדך או מצוברח, כועס או עצוב? ואם התשובה היא כן, האם אני רוצה לאכול כדי להרגיע את עצמי ולא כי אני רעב באמת?

בחינה מתמדת של הרעב תאפשר לכם לזהות את המקרים שבהם אתם אוכלים שלא בהתאם לצורכי הגוף. במקרים האלו באפשרותכם לבחור בדרכי התמודדות שונות, שלא כוללות אכילה מיותרת.

אפילו מקום המגורים משפיע: הסיבות להשמנת יתר

הנטייה של רבים היא לחשוב שהשמנת יתר מושפעת רק מאכילה מוגברת של קלוריות או מחוסר פעילות ספורטיבית, אבל לתופעה הזאת יש לא מעט סיבות, מסביבת המגורים שלכם דרך גנים שירשתם ועד תרופות שאתם לוקחים

לקריאת המאמר

מה גורם להשמנת יתר? אנשים רבים מאמינים שהתשובה לשאלה הזאת מאוד פשוטה: צריכה גבוהה של קלוריות או שריפת קלוריות נמוכה. ובכל זאת, אם אכילה ואימונים היו הסיבות היחידות להשמנת יתר, הטיפול היה פשוט: תאכלו פחות, תתאמנו יותר.

עדיין, רבים מהסובלים מהשמנת יתר ניסו את השיטה הזאת ונכשלו. האם זה קרה משום שהם לא ניסו מספיק?

האמת היא שהשמנת יתר היא מחלה מורכבת שהופכת את הטיפול בה למאתגר. השמנת יתר בדרך כלל מורכבת ממספר ממספר גורמים, כמו סביבה, גנטיקה, תרופות, סיבות פסיכולוגיות, מחלות, הורמונים וסגנון חיים. כל המרכיבים האלה עובדים ברוב המקרים יחד וגורמים להשמנת יתר, וכתוצאה מכך אין טיפול אחיד שאפקטיבי לכולם.

גורמים סביבתיים- חברתיים

סביבת המגורים משפיעה גם היא על השמנת היתר , החברה בה אנחנו גרים היא חברה עם זמינות מזון גבוהה וזולה ובעלת צפיפות קלורית גבוה (high calorie density) מעובד זול וטעים עם גישת אכול כפי יכולתך ולכן יש קשר בין אם אתם גרים בשכונה שמכילה מספר מסעדות ומזללות עם מזון מהיר וסיכוי בהשמנה, בנוסף גודל המנות שלנו הולך וגדל- כולנו נוטים להאריך בפחות את מה שאנחנו אוכלים וגודל המנות נמצא בעליה מתמדת משנות ה-70 ועד היום .
כמו כן חיי הקדמה והנוחות של העולם המערבי מביאים לעלייה בשעות מחשב\טלוויזיה וסמאטרפון ומיעוט בפעילות גופנית של כולנו, הרי הרבה יותר קל לעלות במעלית ולא ברגל .

גורמים גנטיים

גנים – אלה שאתם יורשים מאחד ההורים או משניהם – יכולים לגרום להשמנת יתר. אם אחד ההורים סובל מהתופעה, יש לכם סיכון גבוה לסבול גם כן. ישנם 79 סימפטומים גנטיים ספציפיים להשמנת יתר.
גנים יכולים להיות אחראיים גם לקביעת הטעם של האוכל,בחירת המזון -האם אדם יהיה מועד יותר לזלילה בין ארוחות או אם אנשים ימשיכו לאכול אפילו כשהם לא רעבים.

מחלות

תסמונת קושינג, דום נשימה בזמן השינה ותסמונת השחלות הפוליציסטיות הן תסמונות שיכולות לגרום להשמנת יתר. מחלות אלה גורמות להשמנה באמצעות שיבוש חילוף החומרים ויצור מוגבר של הורמונים מסוימים, כך שירידה במשקל הופכת להיות משימה קשה יותר.

תרופות

תרופות רבות ידועות בכך שמסייעות להשמנת יתר. בקבוצת התרופות הללו אפשר למנות תרופות פסיכיאטריות הגורמות לעליה לא רצונית במשקל: אנטיפסיכוטיות , אנטי דיכאוניות (כגון SSRI,פרוזאק), ואנטי חרדתיות. בנוסף קיימות תרופות אחרות כגון :אינסולין , סטרואידים והורמונים לאחר הפסקת הווסת , אם אתם חושבים שהתרופה שלכם גורמת לעלייה במשקל , חשוב להמשיך ולקחת אותה ובמקביל להביע את דאגותיכם בפני הרופא המקצועי שבמטפל בכם.

גורמים אחרים להשמנת יתר

מתח מתמשך וחוסר שינה הם גם סיבות להשמנת יתר. מצבים אלה יכולים לעלות את רמת הקורטיזול והאינסולין, הורמונים שמביאים להשמנה.

בנוסף ישנם מספר הורמונים שמשפיעים על השמנת יותר וכאשר הן לא פועלים באופן תקין הם עלולים לסייע בהתפתחות השמנת יתר : . לפטין- הורמון המופרש מרקמת השומן ומעכב צריכת מזון . לרוב כאשר אדם סובל מהשמנה הורמון זה קיים אצלו ברמות גבוהות. גרלין – "הורמון הרעב" מופרש מתאים בקיבה ומעורר תנועתיות במערכת בעיכול. GLP-1- מופרש מתאי המעי ותפקידו לעכב התרוקנות קיבה .

השמנת יתר היא מחלה מורכבת, והגורמים לה רבים יותר מסתם צריכת קלוריות גבוהה או נמוכה מדי. בדרך כלל, גורמים רבים עובדים יחד כדי לגרום להשמנת יתר. כתוצאה מכך, מציאת טיפול יעיל יכולה להיות משימה מאתגרת ולעתים קרובות דורשת יותר מאכילה מועטה או אימונים מוגברים. אם אתם סובלים מהשמנת יתר, מומלץ ומעוניינים להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך לצורך הבנת התמונה הכללית והתאמת טיפול מותאם אישית למחלה.

אגס וגם תפוח: הקשר בין גיל המעבר והשמנה אצל נשים

נשים בגיל המעבר סובלות מעלייה עקבית במשקל ומהשמנה. גם אלה שמבנה גופן היה "אגסי" קודם, עלולות לצבור שומן בטני מסוכן ולקבל מבנה גוף "תפוחי". האם אפשר להתמודד עם הבעיה הזאת? בהחלט

לקריאת המאמר

נשים רבות חשות תסכול רב כאשר הן מגיעות לגיל המעבר. על אף שלא שינו את הרגליהן, לא אחת הן נאלצות להתמודד עם השמנה מתמדת ושינוי בצורת גופן. ממוצע ההשמנה לאחר גיל 44 אצל נשים הוא חצי קילו בשנה עד להפסקת הווסת (מנופאוזה). על פי מחקרים מחמירים יותר, אישה שלא משנה הרגלים ואוכלת בסוף שנות ה-40 לחייה את אותה כמות שאכלה בשנות ה-30, את עלולה להוסיף למשקלך 13 ק"ג!

כדי להבין מדוע ההשמנה הזו נגרמת ואיך ניתן למנוע אותה, יש להבין את שינויי הגוף. הם מתחילים כ-5 שנים לפני הפסקת הווסת, תקופה הנקראת פרי-מנופאוזה. בתקופה זו ייצור האסטרוגן והפרוגסטרון יורד, מה שגורם לשיבוש הביוץ ולחוסר עקביות במחזור החודשי. לכך מצטרפות תופעות לוואי שונות, בהן שינוי צורת הגוף והשמנה.

עם ההגעה לגיל המעבר, המטבוליזם יורד וקשה לנו להמשיך לאכול כרגיל מבלי לראות השלכות על הגוף. בנוסף, נשים נוטות לירידה במסת השריר, ומאחר ששריר שורף יותר קלוריות, התדלדלותו משפיעה גם כן על קצב חילוף החומרים של הגוף. מחקר של אוניברסיטת  Wake Forestגילה שלא די בדיאטה בלבד כדי להיפתר מהשומן הבטני, יש לעסוק גם בפעילות גופנית כגון התעמלות או הליכה נמרצת. לפי המחקר, קבוצות הנשים שערכו ספורט בשילוב עם דיאטה הצליחו לצמצם את תאי השומן הבטני בכ-18%, לעומת אלה שביצעו דיאטה ללא פעילות, שלא צמצמו שומן בטני כלל. עם זאת, יש לזכור כי פעולת הירידה במשקל אינה פשוטה כך או כך.

התפוח לא נופל רחוק מהבטן

ניתן להבחין בין שתי צורות גוף שונות, המחלקות בעיקר לפי אופן צבירת השומן בגוף. חלק מהנשים יצברו שומן מתחת לקו המותן, ברגליים ובאגן ועל כן יקבלו מראה אגסי. בעלות מבנה מסוג זה יאבדו משקל קודם בחלק העליון של הגוף. בעלות צורת התפוח יצברו שומנים באזור הבטן, יגדלו צמיג וכרס ויקבלו מראה עגלגל. לא כל מי שסובלת מעודף משקל נמצאת ברמת סיכון זהה. השמנה מסוג "תפוח" באזור הבטן מסוכנת הרבה יותר מהשמנה מסוג "אגס" באזור הירכיים.

אף על פי שלרוב הנשים מבנה גוף אגסי, עם גיל המעבר, ירידת האסטרוגן מעודדת השמנה באזור הבטן, היקף המותניים גדל וצורת הגוף משתנה מ"אגס" נשי ל"תפוח" עגלגל. גם נשים שמשקלן לא יעלה, יגלו כי בעקבות מסת השריר המתדלדלת עם הגיל, המטבוליזם הפוחת והשינויים ההורמונליים, מבנה גופן ישתנה גם כן והשומן יתחיל להצטבר באופן שונה.

לצורת הגוף הטבעית של האישה יש השפעה על חומרת תופעות גיל המעבר. בקרב נשים במשקל עודף, בעיקר אלו עם שומן בטני, משתחרר יותר אסטרוגן למחזור הדם. כפועל יוצא, נשים שהן בכל מקרה בעלות מבנה "תפוח" נוטות לסבול פחות מתופעות גיל המעבר, מאחר שהשומן התוך בטני ממשיך להפריש נגזרת של אסטרוגן (אסארדיול) גם לאחר הירידה בתפקוד השחלות בהפרשת אסטרוגן. לעומתן, נשים בעלות מבנה "אגס" ונשים רזות בכלל עלולות לחוות את תופעות גיל המעבר בצורה החמורה ביותר: גלי חום חזקים, אי שקט, מצבי רוח, בעיות שינה ועוד.

השמנה לכשעצמה היא תופעה לא בריאה, אך גם למיקום השומן משמעות רבה. בניגוד לשומן תת עורי, השומן הבטני העודף מתעטף סביב איברים פנימיים, לוחץ אותם, מחלחל אליהם ופוגע בתפקודם. בנוסף, השומן הבטני מוריד את הרגישות לאינסולין, מעלה את רמת הטריגליצרידים  בדם, מעלה את לחץ הדם ובכך מעודד התפתחות סוכרת, סרטן ומחלות דם ולב.

יש מה לעשות? בהחלט

החדשות הטובות הן שלא מדובר בגזירה משמים, במיוחד עם האפשרויות של ימינו. מאחר שהשמנת יתר ככלל הוכרה בשנים האחרונות כמחלה, היום קיימים טיפולים תרופתיים להילחם בה, והם עוזרים גם לנשים שסובלות מהשמנה בגיל המעבר. את הטיפולים הללו מבצע במיומנות רבה ד"ר רז, שבעצמו השיל ממשקלו 45 ק"ג בזכות שימוש בתרופות.

תהליך הטיפול אצל ד"ר רז הוא אישי, מהגדרת הצורך הרפואי, דרך התאמת הטיפול הנכון לך ועד ליווי לירידה הרצויה במשקל בצורה מבוקרת ונכונה. לאחר קבלת התמונה הרפואית המלאה, אם הנך כשירה לטיפול כזה תותאם לך התוכנית הנכונה והאפקטיבית ביותר. בניגוד לתוכניות הרזיה אחרות, שחלקן הגדול אינן מפוקחות ואינן מלוות בייעוץ ומעקב רפואי, בקליניקה של ד"ר רז תקבלי תוכנית אינטגרטיבית, תומכת ועוטפת, המשלבת מכלול של כלים ואפשרויות ומתייחסת אלייך באופן אישי.

ד"ר רז  הוא רופא מומחה בעל 15 שנות ניסיון ברפואה. היכרותו המעמיקה בתחום השמנת יתר – בין היתר טיפול באלפי מטופלים עם בעיות השמנה, מחקרים רבים בנושא ההשמנה, השתתפות קבועה בכנסים והשתלמויות בתחום וחברות באיגודים מקצועיים לטיפול בהשמנה (בין היתר ב"חברה הישראלית לחקר וטיפול בהשמנת יתר") –  מבטיחה כי הוא מעודכן בכל שיטות הטיפול המתקדמות ביותר בעולם בתחום המשקל העודף. לאורך השנים ד"ר רז ליווה וממשיך ללוות מטופלים ומטופלות רבים בסיטואציות שונות בחייהם, תמיד במיומנות וברגישות למצבם.

סובלת מעודף משקל בעקבות גיל המעבר? תוכלי להגיע לפגישת ייעוץ ולבדיקת הצורך בטיפול תרופתי.. צרי קשר עכשיו והגיעי לפגישת ייעוץ אצל ד"ר רז.

 

אובדי מצות: איך לשמור על תזונה נבונה בליל הסדר

מצות מטוגנות, גפילטע פיש ועוגיות בוטנים וקוקוס הם רק חלק קטן ממאכלי חג הפסח הרבים. בכל שנה ושנה אנחנו עדים למגוון הולך וגדל של מוצרים כשרים לפסח ולהנות מאפשרויות רבות גם כשהחמץ לא בא בחשבון. אלה, בנוסף לארוחות חג מרובות, מאכלים מיוחדים, ומבלי לדבר על המימונה - מציבים בפנינו אתגרים כשזה בא לשמירה על איזון. אז איך אפשר לשמור על המשקל בערב החג ? כמה נקודות כדי שהשנה, העלייה המתבקשת במשקל תפסח מעליכם.

לקריאת המאמר

ליל הסדר הוא ה- ארוחה של השנה. מבחר עצום של מאכלים, תבשילים, קינוחים, וכמובן שלל ברכות ויין מתוק מתוק. הארוחה עצמה נמשכת זמן רב סביב קריאת ההגדה, מה שמפתה אותנו להמשיך לנשנש בעודנו ישובים על השולחן, ולעיתים נחגוג אפילו ארוחת חג שני. אז על מה כדאי להקפיד וממה כדאי להיזהר? הנה כמה כללים שיעזרו לכם לצאת בסדר מהסדר.

1. לא לבוא מורעבים

נכון שזו ארוחה גדולה מאוד, ונכון שרוצים לטעום מהכל, אבל חשוב להקפיד לאכול במהלך יום החג כמו בכל יום רגיל. כשאנחנו מגיעים מורעבים לארוחת חג או אירוע, שיקול הדעת שלנו מוטה, אנחנו לרוב נפריז בקלות באכילה ויהיה לנו קשה יותר להגיע לתחושת שובע ממושכת (בנוסף לאכילה שהיא לרוב מהירה וחפוזה, וכתוצאה מכך פחות מהנה). גם אם נמנענו במכוון מאכילה כי הרגשנו ש"חבל" לבזבז במהלך היום קלוריות לפני ארוחה גדולה, בסופו של דבר זה עלול לשחק נגדנו. התייחסו אל ערב החג כיום אכילה רגיל, שימרו על ארוחות מזינות במהלך היום  והגיעו נינוחים לארוחה (אל תשכחו, גם יעבור לא מעט זמן מרגע הישיבה ועד שתוכלו לאכול, בכל זאת סיפור יציאת מצרים).

2. מחליטים בריא

מתארחים והוטל עליכם להכין מנות כלשהן לארוחה? הכינו מתכון בריא יחסית וללא טיגון, סלט ירקות גדול וססגוני או סלט פירות לקינוח. מארחים? השתדלו לארגן ארוחה מגוונת, עם הרבה סלטים טריים, והקפידו שיהיו על השולחן קנקני מים בשפע, אפשר עם פלחי לימון, תפוז ו/או נענע. התכוננו מראש, וכך תעזרו לעצמכם לעשות בחירות נכונות יותר בזמן אמת.

3. נשפך כמו יין

כוס יין ממוצעת יכולה להכיל כ-100-150 קק"ל, ויש הנוהגים לשתות 4 במהלך ערב החג. גם תירוש בא במחיר קלורי נכבד, ומכיל כ-90 קק"ל ל-100 מ"ל בלבד (מדובר כאן על 180 קק"ל לכוס חד פעמית מלאה – פי 2 משתייה מוגזת מתוקה, ושווה ערך ל-9 כפיות סוכר בכוס אחת). הסוכר בתירוש גם נספג נורא מהר בגוף בניגוד לפחמימה מורכבת שמתפרקת לאט. היזהרו מהפרזה ביין ובתירוש, שתו בכוסיות קטנות וסמליות בלבד, ואל תסיימו אם אתם לא חייבים.

4. מכת מצות

מצה ממוצעת שוות ערך ל-2 פרוסות לחם. אם מורחים עליה חרוסת (או ממרח שוקולד…), כמובן שהערך הקלורי נוסק כלפי מעלה (ובניגוד לפרוסת לחם עם שטח פנים "חלק" שכמה כפיות ממרח מספיקות לכסות אותה, במצה יש חריצים רבים שמצריכים הרבה יותר ממרח לכיסוי). גם תחליפי הלחם למיניהם – לחמניות כשרות לפסח וכדומה – לרוב עשירות בשומן פי 5 בהשוואה ללחם רגיל, וגם דלות בסיבים תזונתיים כמו חברותיהן המצות. אז להימנע? לא. אבל חשוב לזכור שאלה פחמימות דחוסות ומרוכזות, להעדיף מצות קלות ו/או מחיטה מלאה, להיצמד לממרחים רזים וחלבוניים ופחות למתוקים, ובעיקר לזכור שליל הסדר מציע אופציות הרבה יותר מעניינות (ושבאופן כללי, פסח הוא רק שבוע, ולרוב התחליפים פחות טעימים גם ככה מ"הדבר האמיתי").

5. רגע של מחשבה

הגעתם לשלב הארוחה והשולחן עמוס לעייפה? קחו לעצמכם רגע, התבוננו בשולחן היטב, הסתכלו על מגוון המנות השונות וחישבו על מה הכי תרצו לאכול. לאחר מכן גשו למלא את הצלחת בכל טוב – והשתדלו לשמור על כללי הרכב הארוחה האידיאלית ולהיצמד להרכב צלחת של שליש ירקות, שליש חלבונים ושליש פחמימה.

6. הקשבה לשובע

סיימתם את הצלחת? התרכזו בשיחה נעימה עם בני המשפחה ו/או החברים. במידה ואתם כבר מרגישים שבעים, תוכלו "להכריז" זאת עם עצמכם על ידי זריקת המפית על הצלחת או פינוי שלה מהשולחן. כך תעזרו לעצמכם להימנע מאכילת יתר כשאתם כבר שבעים. במידה ולא שבעתם, חכו 15-20 דקות. אם אתם עדיין רעבים, קחו לכם עוד צלחת קטנה, והתמקדו בירקות וחלבונים למיניהם.

7. סוף טוב הכל טוב

אכלתם, שבעתם, קראתם מההגדה והגעתם לסוף הארוחה. השולחן מתחיל להתמלא בקינוחים, עוגות ומוסים. כיצד כדאי להתמודד? גם כאן, ביחנו קודם כל את השטח, ביחרו לכם קינוח או שניים שהכי קוסמים לכם, איכלו אותם לאט ובהנאה מלאה, ושתו כוס שתייה חמה להרגיע את הבטן. זיכרו שאם כבר עשיתם מאמץ עד כה להתנהל בצורה שתשאיר אתכם בהרגשה נעימה בסוף הארוחה, חבל לוותר עליה. תהנו עד הסוף – ובמינון הנכון.

חג שמח!