מונג'רו / טירזפטייד היא תרופה חדשנית לסכרת, הקיבלה את אישור משרד הבריאות האמריקאי לצורך טיפול להורדה במשקל תחת השם המסחרי זפבאונד. מונג'רו פועלת במנגנון משולב ומתקדם, היא מאטה את קצב התרוקנות הקיבה, מגבירה את תחושת השובע לאחר ארוחות ומסייעת בויסות רמות הסוכר בדם.
• גיל 18 ומעלה • ערך BMI (חישוב מסת גוף) של 30 ומעלה המוגדר כמצב של השמנת יתר חמורה
• ערך BMI (חישוב מסת גוף) של 27 ומעלה המוגדר כמצב של עודף משקל, אולם רק אם קיים בנוסף גורם סיכון אחד לפחות הקשור להשמנת יתר, כגון סוכרת, לחץ דם גבוה, רמות גבוהות של שומנים בדם ועוד
טירזפטייד היא תרופה חדשנית, המהווה נגזרת סינטטית של ההורמון הטבעי GIP (glucose-dependent insulinotropic polypeptide). היא משתייכת למשפחה חדשה של תרופות בהן החומר הפעיל משפיע על קולטנים מסוג GIP בגוף. כתוצאה מכך מוגברת הפרשת האינסולין מתאי הלבלב – שתפקידו להכניס סוכר מהדם אל התאים ולווסת רמות גבוהות של סוכר בדם (שעולות לאחר ארוחות). מחקרים שבוצעו לאחרונה הצביעו גם על קשר בין ההורמון GIP לבין תהליכים של חילוף החומרים של שומנים בגוף. בנוסף נמצא כי ההורמון GIP מפחית צריכה של מזון ובמקביל תורם להגברת שריפת הקלוריות, ומכאן החשיבות שלו בהקשר של השמנת יתר. בנוסף לכל זאת, ההורמון GIP משפיע גם על קולטנים בגוף מסוג GLP-1, בדומה לתרופות וויגובי ואוזמפיק, ובכך תורם למספר מנגנונים:
ייחודיותה של טירזפטייד בכך שהיא משלבת בתוכה שני מנגנוני פעולה שמעצימים זה את זה: ההשפעה על קולטני GIP ועל קולטני GLP-1 מעניקה לה פוטנציאל פעילות רחב הרבה יותר מתרופות אחרות שמשפיעות רק במנגנון אחד – בכל הקשור להפחתה במשקל במצבי השמנת יתר ולוויסות רמות סוכר בדם.
בנוסף העלו מחקרים פרה מטאבוליים ייחוד נוסף ומרשים של טירזפטייד – התרופה מסייעת לשמר את תוצאות הירידה במשקל לאורך זמן. זאת בשל יכולתה לעכב או למתן תהליך בגוף שנקרא "התאמה מטאבולית", שבמסגרתו הגוף תמיד שואף לחזור למשקל המקורי לאחר דיאטה (Set-point), לפיכך הוא "נלחם" בירידה הראשונית במשקל ובכך בעצם מונע מאיתנו לשמור על התוצאות של הדיאטה. זאת גם הסיבה שבשלב מסוים רובינו מעלים בחזרה את כל מה שהצלחנו להשיל בתקופת הדיאטה.
היעילות של טירזפטיידמונג'רו כטיפול בסוכרת ובהשמנת יתר בקרב חולי סוכרת נבחנה בסדרת מחקרים קליניים פאזה 3 שנקראים מחקרי SURPASS. הם בדקו את יעילות התרופה כטיפול בפני עצמו או כטיפול נילווה לטיפול תרופתי אחר או לחלופין בהשוואה לטיפול תרופתי אחר.
להלן תמצית המחקרים:
מחקר SURPASS 1 – בחן את יעילות טירזפטייד כטיפול בפני עצמו בשלושה מינונים שונים: 5, 10, 15 מ"ג, בקרב חולי סוכרת סוג 2 עם המוגלובין מסוכרר (A1C) גבוה למרות תזונה מאוזנת ופעילות גופנית. בתום 40 שבועות, תוצאות המחקר הראו שיפור ניכר בוויסות רמות הסוכר ומשקל הגוף, וזאת מבלי להעלות את הסיכון להיפוגליקמיה (ירידה חדה מידי ברמות הסוכר בדם). טירזפטייד הדגימה ירידה במשקל תלוית-מינון בטווח של 7 – 9.5 ק"ג. בנוסף, עד 92% מהמשתתפים שנטלו טירזפטייד השיגו ירידה במדד ההמוגלובין המסוכרר מתחת ל – 7%. עד 52% מהמשתתפים שנטלו טירזפטייד השיגו ירידה במדד ההמוגלובין המסוכרר מתחת ל- 5.7%. מכאן, כי לטירזפטייד יעילות משמעותית בוויסות רמות הסוכר ובהפחתת משקל.
מחקר 2 SRPASS – במחקר זה נבחנה היעילות של טירזפטייד בשלושת המינונים הנ"ל בהשוואה לזריקה שבועית של 1 מ"ג סמגלוטייד – שהוא החומר הפעיל בתרופה אוזמפיק (התרופה ויגובי לירידה במשק מבוססת גם על החומר הפעיל סמגלוטייד אך במינון גבוה של 2.4 מ"ג). תוצאות המחקר הראו כי בתום 40 שבועות טירזפטייד תרמה לירידה משמעותית יותר גם במשקל וגם ברמת ההמוגלובין המסוכרר בהשוואה לסמגלוטייד (אוזמפיק במינון 1 מ"ג), מה גם שלנטילת שלושת המינונים של טירזפטייד היתה השפעה מיטיבה על רמות שומני הדם: הטריגליצרידים, הכולסטרול הרע (VLDL) והכולסטרול הטוב (HDL):
לעומת זאת, המשתתפים שקיבלו סמגלוטייד (אוזמפיק 1 מ"ג) ירדו רק 6.2 ק"ג ממשקלם.
מניתוח נוסף של תוצאות המחקר עולה כי 60% מהמשתתפים שנטלו טירזפטייד במינון של 15 מ"ג, ו- 51% מהמשתתפים שנטלו טירזפטייד במינון של 10 מ"ג – השילו 10% ומעלה ממשקלם המקורי.
מחקר SURPASS 3 – במחקר זה נבחנה היעילות של טירזפטייד בהשוואה לטיפול באינסולין דגלודק בקרב חולי סוכרת עם רמות סוכר שאינן מאוזנות היטב באמצעות מטפורמין (גלוקופאז'). החברה דיווחה כי טירזפטייד במינון הגבוה של 15 מ"ג תרמה לירידה משמעותית יותר ברמת ההמוגלובין המסוכרר בהשוואה לאינסולין דגלודק. כמו כן נוטלי טירזפטייד השילו ממשקלם בממוצע 7.5, 10.5 ו- 12.9 ק"ג (בהתאמה לעלייה במינוני התרופה). זאת לעומת קבוצת האינסולין דגלודק בה נצפתה עלייה ממוצעת של 2.3 ק"ג במשקל.
מחקר SURPRASS 4 – במחקר זה, בו השתתפו אנשים עם סיכון מוגבר למחלה קרדיווסקולרית, שלושת המינונים של טירזפטייד תרמו לירידה משמעותית יותר של ההמוגלובין המסוכרר בהשוואה לאינסולין גלארג'ין. הטיפול בטירזפטייד אף תרם לירידה משמעותית יותר במשקל.
מחקר SURPASS 5 – במחקר זה השתתפו חולי סוכרת סוג 2 שטיפול אינסולין גלארג'ין, עם או בלי מטפורמין. החברה דיווחה כי לאחר 40 שבועות של טיפול בגלארג'ין בתוספת טירזפטייד במינון 15 מ"ג, היתה ירידה משמעותית של 2.59% בהמוגלובין המסוכרר (לעומת 0.93% בקבוצת הפלסבו). כמו כן, טירזפטייד תרמה לירידה ממוצעת במשקל של 10.9 ק"ג ותרמה להפחתה במינון האינסולין של המשתתפים. זאת לעומת קבוצת הפלסבו בו היתה עלייה ממוצעת של 1.7 ק"ג כמו גם עלייה של 75% במינון האינסולין.
השיטה היעילה ביותר לירידה במשקל באמצעות תרופות היא טיפול מותאם אישית, בליווי ומעקב של צוות מומחים רב מקצועי.
מחקרים [4,5] קליניים שונים שנעשו בשנים האחרונות הוכיחו כי הטיפול האפקטיבי ביותר לירידה במשקל הינו שילוב בין התאמה אישית של תרופות מתאימות במינון משתנה, לרבות שילובי תרופות, לבין ליווי רפואי ומעקב תזונתי של תזונאי קליני במסגרת טיפולית קבועה. תהליך כזה מעלה משמעותית את היענות המטופלים לטיפול ומסייע בשמירה על תוצאות הירידה במשקל לטווח ארוך.
המרכז לטיפול בהשמנה מציע תכנית היקפית רב-תחומית לירידה במשקל במשולב עם טיפול תרופתי. תכנית זו כוללת:
עם תחילת הטיפול, הרופא יקבע בכל שבוע את מינון הנטילה של טירזפטייד. לרוב נהוג להעלות מינון בהדרגה בהתאם לקצב הירידה במשקל – עד להשגת המינון האופטימלי, שאיתו יישאר המטופל עד לסיום הטיפול.
ניתן יהיה להזריק טירזפטייד / מונג'רו בכל שעה משעות היום, אך רצוי לשמור על שעה קבועה בכל יום.
פרופיל הבטיחות הכללי של טירזפטיידמונג'רו כפי שעולה מתוצאות המחקרים עד כה דומה לזה של תרופות אחרות ממשפחת GLP-1. תופעות הלוואי השכיחות הן בחילות, שלשולים והקאות. אך גם לתרופות אחרות יש תופעות לוואי דומות, כפי שנצפה במחקר 2 SURPRASS למשל, בו נוטלי אוזמפיק חוו תופעות לוואי דומות לאלו שחוו מטופלי טירזפטייד.
חשוב לזכור כי הרופא המטפל, בפרט אם הוא מתמקצע בתחום הטיפול בהשמנה, יוכל לייעץ כיצד ניתן להפחית משמעותית ואף למנוע את תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי. התאמה דינמית, בזמן אמת, של הטיפול התרופתי הכוללת שינוי מינון ופיקוח על שילוב עם תרופות אחרות, יכולה להגביר את ההיענות של כל מטופל לטיפול, ולהפחית משמעותית את אחוזי המטופלים שנושרים מהטיפול.
תופעות לוואי נדירות עלולת להיות היפוגליקמיה, תגובה אלרגית חריפה או צהבת.
המידע המופיע בדף זה אינו מהווה תחליף לייעוץ או בסיס לאבחנה רפואית. למידע מפורט יותר על התרופה יש לעיין בעלון לצרכן, כפי שאושר על ידי משרד הבריאות. בכל שאלה נוספת יש להתייעץ עם הרופא המטפל או עם הרוקח.
