ממתיקים מלאכותיים –פתרון או בעיה?

הטעם המתוק הינו חלק בלתי נמנע מהתזונה היומית שלנו. טבעם של בני האדם מראה תשוקה ונטייה מועדפת לאוכל מתוק עוד בשלבי הינקות.

לאור המודעות ההולכת והגוברת שלצריכת סוכר מופרזת ישנה השפעות בריאותיות שליליות וביניהן השמנה, יתר לחץ דם, שבץ, מחלות עורקים כליליים, תנגודת לאינסולין ועוד, ממתיקים מלאכותיים נמצאים בשימוש נרחב כאחת האסטרטגיות הפופולריות להפחתת צריכת הקלוריות. עם זאת, הקשר בין הסיכון להשמנה וצריכת ממתיקים מלאכותיים נותר שנוי במחלוקת.

ממתיקים מלאכותיים הם חומרים בעלי עוצמת המתקה גבוהה פי מאות ואף אלפים מזו של סוכר. הם נכנסו לראשונה לתעשיית המזון במאה ה18. סכרין (הממתיק הראשון) וממתיקים נוספים התגלו בטעות כשחוקרים טעמו משהו מתוק באצבעותיהם בחיפושם שימושים חדשים לנגזרות של חומרים כמו זפת ופחם.

ממתיקים מלאכותיים פותחו במקור כתחליפי סוכר בהנחה שהשימוש בהם יביא לירידה בצריכת הקלוריות, לירידה במשקל והפחתת השכיחות של מחלת הסוכרת. מעניין לדעת כי, ממתיקים מלאכותיים שימשו בשנות ה-50 לקידום האכלה ועלייה במשקל בחיות חקלאיות כחלופה זולה יותר לסוכר (כיצד? נגלה בהמשך).

מאז שנות ה-2000 חלה עלייה חדה בצריכה של ממתיקים אלו והם הפכו לחלק הכרחי בתעשיית המזון המודרנית. למרות השימוש הנרחב בהם, השכיחות של השמנת יתר נותרה בעינה, מה שמרמז אולי על כך שאינם כלי אופטימלי לירידה במשקל.

ונשאלת השאלה, האם שימוש בממתיקים מלאכותיים מקטין את הסיכון לחלות במחלות כרוניות או שמא בעלי סיכון שווה ערך לשימוש בסוכר?

צריכת ממתיקים ותופעת התגמול

לסוכר יש פוטנציאל התמכרותי גבוה בגלל השפעותיו על מסלולים התנהגותיים ונוירוכימיים, כולל הפרשת דופאמין, קישור לקולטן לאופיואידים ועוד. פעולות עצביות אלו תורמות ל"תופעת התגמול" ובסופו של דבר מובילות לצריכת סוכר מוגזמת.

תגמול ממזון מותנה במעבר של שני מסלולים: האחד תחושתי הכולל היקשרות לקולטן הטעם בלשון והשני מתרחש לאחר שלב הבליעה ומושפע מתכולת האנרגיה של המזון או המשקה הנצרכים.

לאחר פעולות אלו נשלחים אותות אל המוח (היפותלמוס ואמיגדלה) הקשורים לתחושת התגמול והסיפוק. כאשר נבלעים ממתיקים מלאכותיים במקום סוכר, קולטני הטעם המתוק בלשון מופעלים, אך עם זאת, מכיוון שלממתיקים אין תכולת אנרגיה או שהם לא עוברים חילוף חומרים, המסלול שלאחר הבליעה משתנה באופן משמעותי, ותחושת הגמול והסיפוק אינה מתרחשת במלואה.

שינויים אלו מובילים בסופו של דבר להגברת התיאבון, הגברת התשוקה לאוכל וצריכה קלורית גבוהה יותר.

ממתיקים מלאכותיים והפרשת הורמונים

לבני אדם ישנה היכולת להשתמש בגירוי חושי (טעם וריח) כדי להפעיל תגובות פיזיולוגיות מסוימות, בין היתר, שחרור אינסולין בשלב מוקדם (לפני הכנסת המזון) וזאת בציפייה לצריכת סוכר.

התגובה הפיזיולוגית הנורמלית שלאחר גירוי הסוכר בקולטני הטעם המתוק בפה כרוכה כאמור בייצור חום (הפקת אנרגיה ממזון) ומובילה לשחרור הורמונים שונים התורמים לחילוף חומרים יעיל ואותות שובע.

בעת שימוש בממתיקים מלאכותיים, הגוף מפתח תגובה הורמונלית מופחתת משום שצריכת מזון זה אמנם ממריץ את קולטני הטעם המתוק בלשון אך כבר אינה מלווה כמצופה על ידי אנרגיה מסוכר.

ההשפעות של ממתיקים מלאכותיים על צריכת אנרגיה

למרות המטרה העיקרית של ירידה בצריכת קלוריות, ממתיקים מלאכותיים עשויים באופן פרדוקסלי להגביר את צריכת הקלוריות. עם הוספת ממתיקים למזונות או נוזלים, נמצא כי הטעימות המשופרת מעודדת אכילה מוגברת.

כאשר נחקרו בני אדם והתבקשו לענות על שאלונים סובייקטיביים, נצפה דירוג גבוה באופן יחסי למידת התאבון ומוטיבציה לאכול.

נתונים נוספים הראו כי ממתיקים אינם גורמים לשובע בהשוואה לסוכר ואף אולי משפיעים על עיכול וספיגה של חומרים מזינים אחרים! התופעה המעניינת ביותר הייתה שכאשר המטופלים היו מודעים לכך שהם צורכים מוצרים המכילים אספרטיים, צריכת הקלוריות שלהם נשמרה או גדלה מעט בהשוואה לצריכת הקלוריות מתזונה קונבנציונלית ללא ממתיקים.

ואילו כאשר התזונה שונתה באופן סמוי למוצרים המכילים אספרטיים, לחולים הייתה ירידה ספונטנית של 25% בצריכת הקלוריות בהשוואה לתזונה הקונבנציונלית. זה מצביע על כך שלפחות חלק מהצריכה הקלורית המוגברת המיוחסת לממתיקים מלאכותיים מבוססת על החלטה מודעת לפצות יתר על המידה.

יש להתייחס לכך שאחת המגבלות העיקריות שמקשות על פירוש התוצאות במחקרים על בני אדם הינה שצריכת הממתיקים מבוססת בדרך כלל על היזכרות תזונתית.

מהצד השני של המטבע, יש לתת את הדעת כי השימוש בממתיקים מלאכותיים הפך נפוץ יותר לשיפור תנגודת לאינסולין בקרב אלו עם סוכרת, השמנת יתר ותסמונת מטבולית. אוסף של מחקרים מספק מספר עדויות מדעיות על הקשר בין ממתיקים מלאכותיים ומשקל הגוף והרכבו.

ממצאים מניתוח של מספר לא מבוטל של מחקרים קליניים עולה כי, החלפה של ממתיקים מלאכותיים בסוכר מפחיתה את משקל הגוף, BMI , מסת השומן והיקף המותניים. עם זאת, למרות שנצפתה ירידה במשקל הגוף, לא ניתן היה לצפות ששינוי תזונתי אחד (כלומר החלפת סוכר בממתיקים,) יגרום לירידה משמעותית במשקל.

לאור ממצא זה, רשויות תזונה ובריאות מובילות ממליצות על גישה רב-תחומית לירידה במשקל ושמירה על המשקל – כזו הכוללת דפוס תזונה בריא, פעילות גופנית ושינויים בהתנהגות ובאורח החיים.

בתכנון שכזה, כדי לשמור על הטעימות של מזונות ומשקאות עם פחות קלוריות מסוכר, ממתיקים יכולים לסייע בקידום תוכניות הרזיה או שימור המשקל הקיים.

לסיכום, למרות שממתיקים נוצרו כתחליף סוכר כדי לסייע בירידה במשקל והפחתה בעמידות לאינסולין, יש כמות משמעותית של נתונים המצביעים על כך שלממתיקים יש השפעה על אותות השובע, סיפוק וגמול ממזון, צריכת אנרגיה ועלייה במשקל.

למרות שממתיקים משווקים כאפשרות בריאה יותר על פני סוכר, רובם המכריע של הנתונים אינם תומכים בטענה זו. ישנן טענות נוספות המעידות שעל ידי החלפת סוכרים במזון ובמשקאות בממתיקים מלאכותיים, ישנה הפחתה בצפיפות האנרגיה בתזונה היומית, דבר שעשוי להיתרגם לגירעון קלורי משמעותי.

למרות יתרון זה, היו שטענו כי המשתמשים בממתיקים דלי קלוריות עשויים לפצות על הקלוריות "החסרות" ולכן לא יושג למעשה יתרון, והוסק כי יש להקפיד ששימוש בהם מנוהל על ידי צריכה קלורית מבוקרת.

יחד עם זאת, ההשפעה המיטיבה של ממתיקים דלי קלוריות על צריכת האנרגיה אושרה במספר גדול של מחקרים קליניים על בני אדם, לטווח ארוך ולטווח קצר.

לכן צריכתם נדרשת להיות מלווה בשינוי אורח חיים כולל על מנת לנהל זאת נכון עם ליווי צוות רב מקצועי הכולל דיאטנ/ית מוסמכ/ת למתן כלים נוספים לירידה אפקטיבית במשקל.