השמנה מהווה גורם סיכון חמור לסיבוכים ולתמותה כתוצאה ממחלת הקורונה

איך השמנה קשורה לקורונה, להחמרה בתסמינים ולעלייה בסיכון לסיבוכים?

ארגון הבריאות העולמי הצהיר לאחרונה כי התפרצות נגיף הקורונה מהווה מצב חירום בינלאומי, ואף הודיע כי הווירוס יכול לגרום לתסמינים חמורים יותר ולסיבוכים קשים אצל קבוצות מסוימות באוכלוסייה. מכאן עולה, כי וירוס הקורונה לא נותן הזדמנות שווה לכולם וכי קשישים ואנשים הסובלים ממחלות מסוימות נמצאים בסיכון גבוה להדבקה ולסיבוכים נלווים.

לכן חוקרים ואנשי מדע מנסים לגלות מיהם האנשים אשר נמצאים בסיכון גבוה יותר להדבקה, ומי מתוכם נמצא בסיכון גבוה לפתח מחלה חמורה או אפילו קטלנית. עם מידע מסוג זה, הרופאים ידעו למי לתת טיפול אגרסיבי יותר, גורמים ממשלתיים יוכלו לדעת אילו צעדים ספציפיים ליישם וכל השאר יוכלו לדעת האם הם צריכים לנקוט באמצעי זהירות מיוחדים.

אלו הנתונים המחקריים שעולים משלושת חודשי ההתפרצות הנגיפית המדוברת:

3,890 איש ברחבי העולם וגרם למותם של 111,350 נכון לתחילת מרץ, הנגיף הדביק מהם. אולם למרות שנגיף הקורונה עובר במהירות בין בני אדם, רק אחוז קטן מהנדבקים מפתח מחלה חמורה, ואחוז קטן אף יותר עשוי למות ממנה. ואם להיות ספציפיים, הסטטיסטיקה מצביעה על פרוגנוזה (צפי לתוצאה) חמורה יותר בקרב קשישים ואנשים עם מחלות רקע, לרבות השמנת יתר, בפרט אם בנוסף להשמנה קיימות מחלות נלוות אופייניות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, מחלת לב ובעיות נשימה, כפי שצויין על ידי ארגון הבריאות העולמי והמכון הלאומי לאלרגיה ולמחלות מדבקות בארה"ב.

מחלות רקע והסיכון המוגבר לסיבוכים ולתמותה

במחקר הראשון הגדול שנערך בהקשר של נגיף הקורונה ומחלות רקע, חוקרים בסין ניתחו את נתוניהם של 1,590 מטופלים מרחבי המדינה שנדבקו בנגיף, ובדקו כיצד מחלות הקרע השפיעו על הסיכון לאשפוז בטיפול נמרץ, לחיבור למכונת הנשמה או לתמותה. לאחר שיכלול של גורמים מסוימים, כגון גיל ועישון, הם מצאו כי ל- 399 מטופלים עם לפחות מחלה אחת נוספת (כולל מחלת לב, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלת ריאה חסימתית, מחלת כליות כרונית, הפטיטיס B וסרטן) היה סיכוי הגבוה ב- 79% לאשפוז, לחיבור למכונת הנשמה או לתמותה.

130 המטופלים שסבלו משתיים או יותר מחלות רקע, היו בסיכון של פי 2.5 לפרוגנוזה הנ"ל. החוקרים הסיקו מתוצאות המחקר כי מחלות הנלוות להשמנת יתר מחמירות את הסיכונים כתוצאה מהדבקה בנגיף. זאת גם הסיבה להצהרה של ד"ר אנתוני פאוצ'י, ראש המכון האמריקאי לאלרגיות ומחלות מדבקות, לפיה "זה כל כך ברור שאלו שחלו בצורה קשה ואילו שנפטרו כתוצאה מסיבוכיה הם קשישים ואנשים עם מחלות רקע כגון סוכרת, השמנת יתר, לחץ דם גבוה, מחלות לב וריאה….אם בוחנים את הנתונים, קבוצות הסיכון הן מאוד מאוד ברורות".

המידע מהמחקר הנ"ל מתיישב עם מה שכבר היה ידוע לגבי וירוסים אחרים התוקפים את מערכת הנשימה, כמו וירוס שפעת העופות, וכן נגיפי ה- SARS וה- MERS אשר משתייכים למשפחת נגיפי הקורונה – כולם מתבטאים באופן חמור יותר במטופלים עם מחלת רקע. ואם לפרוט את הסיכון להדבקה בנגיף COVID-19 בהתאם למחלות הרקע הנפוצות יותר, נראה כי יתר לחץ דם וסוכרת מעלים את הסיכון לפחות פי 60%, וכידוע, אלו הן מחלות נלוות האופייניות להשמנת יתר.

מעבר לכך, מחלות נלוות אף מעלות את הסיכון לתמותה כתוצאה מהידבקות בנגיף הקורונה. מניתוח נתוני 44,672 מטופלים, המרכז הסיני לבקרת מחלות ומניעתן הסיק כי אחוז התמותה של חולים ללא מחלות נלוות עמד על 0.9%. זאת בהשוואה ל- 10.5% מקרב חולים במחלות לב, 7.3% מקרב חולי הסוכרת, 6.3% מקרב החולים במחלות ריאה כרוניות, 6.0% בקרב בעלי יתר לחץ דם ו- 5.6% מקרב חולי הסרטן.

למה רמת הסיכון לסיבוכים ולתמותה עולה במצב של השמנת יתר?

לדברי מייקל אוסטרהולם (Michael Osterholm), מומחה למחלות מדבקות מאוניברסיטת מיניסוטה בארה"ב, אחד מגורמי הסיכון המובהקים לתסמונת נשימה מצוקתית (acute respiratory distress syndrome) – שנחשבת לתוצאה החמורה ביותר מהדבקה בנגיף הקורונה – הוא השמנת יתר. הוא ממשיך וטוען, שבמדינות העולם בהן אחוזי השמנת היתר גבוהים במיוחד, אנו צפויים לראות אחוזי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לסין. זאת על רקע אחוזים גבוהים במיוחד של השמנת יתר בקרב אנשים בגילאי 45 ומעלה באותן מדינות.

כאמור, העלייה בסיכון לסיבוכים ולתמותה גוברת כשיש לפחות 2 מחלות רקע. אם ניקח כדוגמה אנשים עם יתר לחץ דם, נראה כי מחצית מהם סובלים גם מהשמנת יתר, וכמעט מחצית מהם סובלים גם מרמות סוכר גבוהות בדם. ככל שמדובר ביתר לחץ דם, נראה כי קיים קשר ישיר להדבקה בנגיף הקורונה, שקשור לאנזים שנקרא 'אנזים מהפך אנגיאוטנסין 2' (ACE2). אנזים זה פועל על קולטנים בכלי הדם שנקראים 'ACE2' ובכך הוא גורם לעלייה בלחץ הדם.

זאת הסיבה שתרופות להורדת לחץ דם בשם מעכבי ACE חוסמות את קולטני ה- ACE2 באופן שמונע מהאנזים להיקשר אליהם. אולם אצל הסובלים מיתר לחץ דם וממחלות לב, יש יותר קולטני ACE2 לעומת אנשים בריאים, מה גם שמחקרים מראים כי ווירוס הקורונה מסוגל להיקשר לקולטני ACE2 ולהפעיל אותם, ובכך לגרום לעלייה בלחץ הדם.

לגבי הסובלים מטרום סוכרת או סוכרת, ידוע כי רמות סוכר גבוהות בדם משפיעות לרעה על התפקוד החיסוני התקין, מפחיתות את היעילות של תאי חיסון שונים, ובכך הן מעלות לא רק את הסיכון לסיבוכים, אלא גם את הסיכון הראשוני להדבקה בנגיף. חולי סוכרת לרוב גם סובלים מסיבוכים לבביים וכלייתיים, והעומס הנוסף על מערכות הגוף כתוצאה מההדבקה בנגיף, יכול לגרום לבעיות משניות באיברים אלו. דיווחים ראשוניים מסין הצביעו על כך ש- 40% ממאושפזי הקורונה סבלו ממחלת לב או ממחלה צרברווסקולרית (המשפיעה על כלי הדם במוח). בדומה לכך, גם אנשים עם טרשת עורקים – מצב המאפיין חולים רבים בהשמנת יתר, עשויים להיות בסיכון מוגבר ללקות בהתקף לב, משום שמחלות ויראליות בדומה ל- Covid-19, עשויות לגרום להתנתקות של פלאקים טרשתיים מכלי הדם ובכך להוביל לחסימתם. 

למה כל זה חשוב ומה אפשר לעשות?

השמנת יתר נחשבת כיום למגיפה עולמית, ובישראל כרבע מהאוכלוסייה (כ-2 מיליון איש) מתמודדת עם הבעיה וכ־4,000 מתים מדי שנה כתוצאה מסיבוכיה. מלבד זאת, כמעט כל ישראלי שני סובל מבעיית עודף משקל, כך על פי נתוני משרד הבריאות. אנשים עם השמנת יתר לרוב גם מתמודדים עם מחלות נלוות כגון סוכרת, יתר לחץ ם, בחלות לב וכלי דם, בעיות נשימה ועוד.

ממסקנות המחקר הסיני, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת המדעי JAMA, עולה כי במצב אקוטי של הדבקה בנגיף הקורונה, נדרש צוות מומחים רב-תחומי לטיפול במחלות הרקע הנלוות להדבקה. בהקשר של השמנת יתר, המלצה זו מצטרפת למסקנות ממחקרים קודמים שנעשו בשנים האחרונות, התומכות בכך שכאוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה, יש צורך ללוות באופן צמוד וארוך טווח את החולים בהשמנת יתר, ולספק להם מערכת תמיכה מותאמת אישית וארוכת טווח, המערבת ליווי ומעקב צמודים אחר כל המטופל על ידי צוות מומחים, בהובלת רופא המתמקצע בתחום הטיפול התרופתי בהשמנת יתר.

גישה זו נחשבת לאופטימלית לשם השגת ירידה משמעותית וארוכת טווח במשקל, ונראה כי היא בהחלט יכולה לתרום לירידה משמעותית ברמות הסיכון להדבקה במחלות ויראליות ולהפחתה בשיעור הסיבוכים הנלווים במקרה של התפרצות מחלה ויראלית. כדברי פרופ' סנדרו גלאה (Sandro Galea), דיקאן בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בוסטון, שהתייחס לבהלת הקורונה בהיבט המניעתי: "כשמדברים על מניעת מחלות, הכוונה היא לטיפול במחלות הרקע המובילות לבריאות ירודה. זה דורש נקיטת פעולה בפרט כשמצבים בריאותיים שונים שמים אוכלוסיות מסוימות בסיכון לא פרופורציונלי לפתח מחלות, כפי שאכן קרה במהלך התפרצות נגיף הקורונה".